בגדי עבודה

הקיץ המתקרב, הוא הזדמנות לחזק את המודעות והצורך, של עובדי החוץ להתגונן מחשיפה לפגעי השמש באמצעות בגדי עבודה, כובעים, קרם הגנה ואמצעי הצללה. בקיץ, קרינת השמש בישראל, חזקה וחשיפת העור אליה עלולה להביא לפגיעה ולנזקי קרינה. עיקר הנזק הוא מהקרינה האולטרה-סגולה המהווה מרכיב בולט בקרינת השמש.

שלושת סוגי סרטן העור השכיחים הם מלנומה, קרצינומה של תאי בסיס (basal cell carcinoma – BCC) וקרצינומה של תאי קשקש (Squamous cell carcinoma). לפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, אחד מכל שלושה מקרים חדשים של סרטן הוא של סרטן העור. עובדים החשופים לשמש נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בסרטן העור.

לכל מעביד שאנשיו עובדים בחוץ וחשופים לשמש, חובת הגנה על העובדים ומניעת סכנות החשיפה לקרינת השמש, בכל האמצעים הנדרשים, בגדי עבודה מתאימים, כובעים, קרם הגנה ומגוון אמצעי הצללה. חובה ברורה זו מהווה אחד השיקולים העיקריים, במערכת השיקולים, הנלקחת לתכנון עבודה בשמש.

מאות אלפי עובדים חשופים לקרינה אולטרה-סגולה שמקורה בשמש, הם שוהים למעלה מ- 75% מימי עבודתם בסביבת עבודה חיצונית וחשופים לרמת קרינה גבוהה (6 שעות ומעלה ביום עבודה). על עובדים אלה ניתן למנות עובדי בנייה, חקלאים, טכנאי שטח, כבאים, פקחים של טבע וחקלאות, שוטרים, כבאים ושאר כוחות הביטחון. עוצמת החשיפה לקרינה תלויה בגורמים שונים מיקום גיאוגרפי, גובה ביחס לפני הים, חשיפה למשטחים מחזירי קרינה, רמת האוזון, דרגת עננות ורמת הזיהום באוויר.

אין להקל ראש בעלויות המעביד לצורך מיגון העובדים כנדרש לעבודה בחוץ ובשמש, בגדי עבודה מתאימים, כובעים, קרם הגנה ומגוון אמצעי הצללה, בוודאי כאשר מדובר באלפי ואף יותר עובדים כמו בזק, חברת חשמל ושירותי הכבאות. עם זאת, כלכלית, ובראייה כוללת, עלויות המיגון וההשקעה במניעת הנזק יהיו נמוכות משמעותית ממרכיבי העלות הישירה של הנזקים במונחים של הוצאות בתי חולים ואשפוז, הוצאות רפואה דחופה, ביקורי ביקורת אצל רופא והוצאות על תרופות. במרכיבי העלות העקיפה נכללו, בין השאר, עלות הזמן שנדרש לביקורים רפואיים, ירידה ביכולת ביצוע עבודה או פעילויות פנאי עקב המחלה, ימי עבודה אבודים, אובדן הכנסות עתידיות עקב תמותה מוקדמת תוך התחשבות בגיל ותוחלת חיים במחלה, העלויות האלה למעביד ולמשק, גדולות עשרות מונים מעלות הישירה של המיגון למעביד.

לאחרונה, פורסם מחקר המנסה לאמוד את העלות למשק, למעביד ולפרט, לגבי מקרים של סרטן העור, כאשר בנוסף להערכת עלות ישירה ועקיפה מכליל המחקר מרכיב נוסף של עלות גורמים שקשה להעריכם באופן מוחשי. גורמים אלה נוגעים להשפעת הסרטן על איכות החיים כיוון שהתופעה עלולה להמשך שנים רבות.

נקודת המוצא במחקר התייחסה לחשיפה במסגרת תעסוקתית של עובדים לקרינת השמש. המדגם למחקר נבחר על סמך מספר קריטריונים שהביאו בחשבון את הסיכון היחסי לתחלואה על פי מחקרים איכותיים, את שכיחות החשיפה לקרינה אולטרה-סגולה באוכלוסיה התעסוקתית שנבדקה, את תוחלת החיים בגיל בו התחילה החשיפה. כמו כן, היה צורך להתחשב בתוחלת החזרה של המחלה לעומת הבראה מוחלטת ממנה. בחישוב העלות הישירה, שיקולים נוספים היו, דרגת הטיפול וההשגחה הרפואיים בשלבים השונים של המחלה. ארבעת הקריטריונים לחישוב העלות הבלתי ישירה, היו, משך ההיעדרות מעבודה לצרכי טיפול רפואי, הוצאות עקב מצב החולי של החולה (כגון היעדרות מעבודה עקב תחושות חולי), הערכת העלות של הפסד עתידי בהכנסות עקב המחלה, או, תמותה מוקדמת, הפסד כספים עקב איבוד, או, הגבלת יכולת לפעילויות ביתיות באופן עצמאי. כאמור, מרכיב הערכה נוסף בחישוב הכולל נגע לעלות הנובעת מפגיעה באיכות החיים והפנאי.

ממצאי הערכת של הנזק הכלכלי, יוחסו לסרטן העור מחשיפה תעסוקתית לשמש. בחתך גילאים היו שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר ל- BCC ו- SCC, בהתאמה, בקבוצות הגיל 65 – 69 ו- 70 – 74. כיוון שהתפתחות הסרטן היא איטית ראוי לזכור שהחשיפה החלה בגיל מוקדם יותר, כאשר המודעות לסכנה בקרינה הייתה פחותה, ולכן גם התקינה וגם החקיקה, שמו פחות דגש באמצעי הגנה יעילים, כדוגמת, בגדי עבודה מתאימים, כובעים, קרם הגנה ומגוון אמצעי הצללה. שיעור המקרים בקרב גברים במדגם היה גבוה בהרבה מזה של הנשים.

ממצאי המחקר ממחישים את הצורך להגביר את ההגנה על עובדים החשופים לשמש ולצמצם את העומס הכלכלי כתוצאה מתחלואה הקשורה בחשיפה זו. אימפקט הצמצום של עלויות כתוצאה מהפעלת אמצעי הגנה שונים יכול להיות נושא למחקרים נוספים.